שתפו חברים ברשתות חברתיות:

או סנסי  Ōsensei

מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבּהָ  Morihei Ueshiba  大先生  המכונה  או-סֶנסֶי 植芝盛平 המורה הגדול הינו מייסד האייקידו.

או סנסי  נולד בטנבה שביפן ב -1883 ונפטר ב 1969 למשפחת בעלי קרקעות בטנאבה.

בילדותו למד האבקות סומו ושחייה מכיוון שרצה להתחזק.בגיל צעיר הוא למד במקדש ג'יזדרו, שם למד קונפוציזם, שיגנן בודהיזם ושינטו.בתחילת שנות העשרה הוא למד חשבונות במכון יושידה.
אח"כ עבד במשרד מס מקומי במשך כמה חודשים. אח"כ עבר לטוקיו לזמן מה. ב  1902 התחתן או סנסי עם Hatsu Itokawa

בין 1903 ל 1907 או סנסי שירת בצבא  והשתתף במלחמת יפן – רוסיה (בא ניצחה יפן)

הוא חזר לטנבה ופתח דוג'ו בביתו.

התנגד לרפורמות מייג'י (תהליך המודרניזציה של יפן)

1910 הוא עבר לאי הוקאידו , האי הצפוני ביותר ביפן, עם כמה משפחות שהצטרפו אל משפחתו. הוא הקים והנהיג את הכפר יובטסו (מאוחר יותר בכפר שירטאקי)

ב 1911 נולדה ביתו הראשונה Matsuko

ב 1917 שרפה כמעט והרסה את כל הכפר שירטאקי

ב 1918 היו למעלה מ -500 משפחות בקיץ 1918 ובנו הראשון נולד- טאקמורי.

ב 1920 הוא עזב את שירטאקי ועבר לגור באיאבה, למרכז כת השינטו מוטו-קיו  Ōmoto-kyō תחת סנסי אוניסאבורו דגוצ'י והחל ללמד שם דאיטו ריו.

בשנה זו נולד בנו השני– אך שני בניו מתו ממחלה בשנה זו.

יחסיו הקרובים עם דגוצ'י הציגו את אושיבה בפני כמה מימי הימין הקיצוני ביפן – הסאקוראקאי.

ב 1921 נולד בן נוסף קיסה

ב 1922 נולד בן נוסף מארו

ב 1924 הצטרף אל סנסי דגוצ'י למסע למונגוליה כחלק מקידום מטרותיו הדתיות והפוליטיות- להכיל שליטה יפנית על אזור מנצ'וריה / צפון סין.

הם התחברו עם המורד המונגולי לו ז'אנקוי, קבוצתו של דגוצ'י נעצרה בטונגליאו על ידי השלטונות הסינים, לו ואנשיו הוצאו להורג אך הקבוצה היפנית שוחררה לחזקת הקונסול היפני. הם הוחזרו תחת שמירה ליפן, שם נכלא דגוצ'י על שבירת תנאי ערבותו.

במהלך המשלחת הזאת קיבל אואשיבה את הכינוי הסיני "וואנג שו-גאו", שניתנו ביפנית כ"מוריטקה "- הוא אהב שם זה והמשיך להשתמש בו לסירוגין למשך שארית חייו.

לאורך זמן זה או סנסי למד כמה סוגי אמנויות לחימה במהלך חייו המוקדמים, כולל הצבא ואחרי :

• האבקות סומו בצעירותו, כאמור
• קיטו-ריו ג'וג'וצו מאת סנסי טאקאיסבורו טובארי,
• שינקג-ריו
• גוטו-האג'יאו-ריו מאת סנסי מסאקאצ'ו נקאי
• Tenjin Shin'yu-Ryū jujutsu מאת סנסי Tozawa Tokusaburin
• ג'ודו מאת סנסי טאקאגי
• ב 1915 החל ללמוד Daitō-ryū Aiki-jūjutsuעם סנסי טאקדה סוקאקו.
  הוא בנה דוג'ו בביתו וביקש מסנסי טאקדה סוקאקו ללמד בו כאורח קבוע.
  ב 1922 הפך למורה מוסמך של שיטה זו ונחשב בין הבכירים .

ב 1926 עבר או סנסי עם משפחתו לטוקיו עם השנים הדוג'ו עבר ממקום למקום כשהיה צורך במקום נוסף עד שהגיעה ל Aikikai Hombu Dojo.בין תלמידיו היו פוליטיקאים, בכירי משטרה וצבא ואפילו חברי בית הקיסר.בנוסף, בעת זו או סנסי הוזמן ללמד באקדמיה הימית הקיסרית היפנית, לימד בבית הספר למרגלים  Nakano, היה למדריך אורח באקדמיה הצבאית הקיסריתבשלב זה או סנסי התחיל לשנות את אומנות הלחימה שלימד מ Daitō-ryū Aiki-jūjutsu לאייקידו – המעבר לא היה בבת אחת.
בתחילה האומנות נראה Aiki-jūjutsu והיה בה שימוש רב בהאטמי (שימוש במכה בכדי להוציא את היריב משווי משקל) ושימוש רב בנשק.כמה מתלמידיו של או סנסי שלמדו בתקופה  פיתחו אומניות לחימה משלהם, הללו משקפות את ה  Aiki-jūjutsu – קנג'י טומיקי, מייסד יוסייקן בודו וגוזו שיודה (מייסד היושינקן אייקידו.אחד הרגעים המחוננים בתהליך התפתחותו של או סנסי הוגדר על ידיו כדו קרב שערך עם קציו חיל הים, תלמיד Daitō-ryū Aiki-jūjutsu – יריבו של או סנסי החזיק בוקן (חרב עץ) אך או סנסי הצליח לנטרל אותו מבלי שאיש מהם יפגע. לאחר מכן הוא אמר ש :המקור של בודו (דרך הלוחם) הוא אהבתו של אלוהים – רוח של הגנה אוהבת לכל הישויות .בודו אינו כריתת יריב בכוח, אין הוא כלי להשמדה עם נשק.בודו אמתי הינו קבלת רוח היקום, שמירה על שלום העולם, הגנה וטיפוח על כל היצורים בטבע. 1932 מאטסוקו,  בתו של או סנסי, נישאה למר Nakakura (מורה חרב מכובד ומבטיח), או סנסי סימן אותו כיורש אך הנישואין הסתיימו לאחר מספר שנים. Kisshomaru, בנו של או סנסי סומן כיורש מעת זו. 1935 או סנסי נתן שיעורים במטה העיתון "אסהי שימבון" אשר נמצא באוסקה.
אך עזב ללא ויכוח כאשר נראה שמורו, טאקדה, מעוניין ללמד שם במקומו, וזאת לאחר שטאקדה העביר ביקורת גלויה על האומנות אותה או סנסי לימד.נאמר שאו סנסי עזב בלילה וקד לעבר בית המגורים שבו שהה טאקדה. השניים לא נפגשו עוד לאחר מכן.בזמן זה הייתה פשיטה ממשלתית על כתו של דגוצ'י ורוב מנהיגי הקבוצה נאסרו.
קשריו של או סנסי עם ראשי המשטרה והצבא מנעו את מאסרו.מתוסכל מכל ההתפתחויות הללו, או סנסי עזב את טוקיו והתיישב באיוואמה והקים את דוג'ו איוואמה –  Aiki Shuren Dojo "הרוח הגדולה של איקי".
באיוואמה הוא עסק גם בחקלאות.בתקופה זו הוא לימד אייקידו בכל ביפן, במיוחד באזור קנזאי. 1940 (מלחת העולם השנייה)  או סנסי ביקר במנצ'וריה (שנכבשה ע"י היפנים)שם היה למדריך ראשי לאומנות ליחמה באוניברסיטת Kenkokuבנוסף, ישנו סיפור שניצח מתאבק סומו מפורסם בשם Tenryū  למרות פעילותו ה"ימנית" מבחינה פוליטית של או סנסי, הוא ניסה למנוע מלחמה.1941 הוביל משלחת דיפלומטית סודית לסין, לבקשתו של הנסיך פומימארו ​​קונואה. בכדי להיפגש עם צ'יאנג קאי שק ולקדם שיחות שלום – המשלחת לא הצליחה למצוא אותו.   1942 בשיאה של מלחמת העולם השנייה או סנסי פיתח את חזון  "רוח השלום הגדולה" :הבודו לא הובן.  אין זה אמצעי להרוג ולהשמיד אחרים. אלו המבקשים להתחרות זה בזה טוב יותר עושים טעות איומה. לרסק, לפגוע, או להרוס הוא הדבר הגרוע ביותר שאדם יכול לעשות. הדרך האמתית של לוחם היא למנוע שחיטה כזו – זוהי אמנות השלום, כוח האהבה.עד כה אמנות הלחימה שאו סנסי לימד נקראה בדרכים שונות – אושיבה-ריו, אסאהי-ריו ואיקי בודו, אך מעת זו היא נקראה אייקידו. 1945 לאחר מלחמת העולם השנייה היה האיסור על הוראת אמנויות הלחימהלמרות זאת, המשיכו או סנסי ותלמידיו להתאמן בחשאי בדוג'ו של איוואמה,הדוג'ו בהומבו בטוקיו היה שימש כמרכז פליטים בזמןן זהאיסור זה הוסר (על האייקידו, לפחות) הוסר בשנת 1948 הדוג'ו של הומבו נפתח מחדש בשנה שלאחר מכן – את האחריות על הומבו דוג'ו והפדרציה האציל או סנסי לבנו  Kisshomaru, מכיוון שהעדיף לעסוק בהוראת אייקידו, תפילה, מדיטציה, קליגרפיה וחקלאות. עם הזמן האייקידו שאו סנסי לימד הפך יותר ויותר רך, חשיבותן של הטכניקות ירדה ביחס לחשיבות ה"שליטה על הקי(כוח החיים)" ובכך חשיבותה של ניצול כוחו של היריב.האייקידו קיבל נופך רוחני יותר – פחות כאומנות לחימה, ויותר כאומנות שלום, כאימון הגוף והנפש לשיפור הרוח. עם השנים או סנסי הכשיר מספר רב של תלמידים, הרבה מהם הפכו למורים גדולים ואף פיתחו סגנונות משלהם. כאמור, כתוצאה מהתפתחותה של אומנות הלחימה של או סנסי במהלך חייותלמידים אלו נטו ללמד גישות שונות אל / של האייקידו.לאחר המלחמה, אושיבה והומבו דוג'ו שיגרו חלק מתלמידיהם למדינות שונות, וכתוצאה מכך התפשט אייקידו ברחבי העולם 1969 או סנסי העביר את האימון האחרון שלו במרץ, הוא אובחן בסרטן הכבד ומת כחודש לאחר מכן. כעבור חודשיים מתה גם אשתו – הטסו .